הזאב האפור הוא טורף ממחלקת היונקים המשתייך למשפחת הכלביים, הגדול שבבני המשפחה. הוא אבי כלב הבית. הזאבים נפוצים בכל כדור הארץ הצפוני. צבע הפרווה משתנה בין אזורי האקלים השונים. הזאב בישראל קטן ביחס לזאבים בארצות צפוניות.

הזאב פעיל רוב השנה בלילה אבל בחורף לעתים גם במהלך היום. הזאב האפור נפוץ במגוון עצום של בתי גידול, החל מהטונדרה הארקטית, יערות, מישורים פתוחים ועד מדבריות. הזאב ניזון מבעלי חיים שונים שהוא צד, מחרקים ועד ליונקים הגדולים ממידות גופו, אך גם מפְּגרים, מאשפה של האדם וממזון צמחי.

הזאבים חיים בזוגות או בלהקות המונות עד 30 פרטים. קיימת היררכיה ברורה בין חברי הלהקה, והיא קובעת את הרבייה (רק הזוג השליט מתרבה) ואת הסדר בו ניגשים למזון.

בעבר היה הזאב מצוי בארץ כולה אך תפוצתו צומצמה מאוד בגלל פעילות האדם (צייד, הרעלות, פגיעה בשטחי מחיה ועוד) ומוגבלת היום בעיקר לגולן, לירדן ומעט בערבה. כיום האוכלוסייה בארץ מונה עשרות פרטים בלבד והיא בסכנת הכחדה.